אפילפסיה בילדים

מהי אפילפסיה בילדים?

אפילפסיה היא מצב מוחי שגורם לילד לקבל התקפים חוזרים לאורך זמן. לא ניתן לקשר התקפים אלו למחלה קצרת טווח (חריפה) כגון זיהום, או פציעה קצרת טווח כגון פגיעה מוחית. אם ידועה הסיבה להתקפים החוזרים, זה נקרא אפילפסיה סימפטומטית. אם הסיבה לא ידועה, זה נקרא אפילפסיה אידיופטית.

אפילפסיה היא אחת ההפרעות השכיחות ביותר של מערכת העצבים. זה משפיע על ילדים ומבוגרים מכל הגזעים והרקע האתני.

כיצד מתרחשים התקפים?

המוח מורכב מתאי עצב המתקשרים זה עם זה באמצעות פעילות חשמלית. התקף מתרחש כאשר בחלק אחד או יותר של המוח יש פרץ של אותות חשמליים חריגים שמפריעים לאותות מוחיים תקינים. כל דבר שקוטע את הקשרים הנורמליים בין תאי עצב במוח עלול לגרום להתקף. זה כולל חום גבוה, סוכר גבוה או נמוך בדם, גמילה מאלכוהול או סמים, או זעזוע מוח במוח. אבל כאשר לילד יש שני התקפים או יותר ללא סיבה ידועה, זה מאובחן כאפילפסיה.

סוגי התקפים בילדים

ישנם סוגים שונים של התקפים. סוג ההתקף תלוי באיזה חלק, כמה המוח מושפע ובמה שקורה במהלך ההתקף. 2 הקטגוריות העיקריות של התקפים אפילפטיים הם:

התקפים מוקדיים (חלקיים)

התקפים מוקדיים מתרחשים כאשר תפקוד מוחי חשמלי לא תקין מתרחש באזור אחד או יותר בצד אחד של המוח. לפני התקף מוקדי, לילדכם עשויה להיות “תחושה מקדימה” או סימנים לכך שהתקף עומד להתרחש. זה נפוץ יותר עם התקף מוקדי מורכב. “תחושה מקדימה” הנפוצה ביותר כוללת רגשות, כגון דז’ה וו, אבדון מתקרב, פחד או אופוריה. לחלופין, ייתכן שלילדכם יש שינויים חזותיים, הפרעות שמיעה או שינויים בחוש הריח. 2 סוגי ההתקפים המוקדיים הם:

• התקף מוקד פשוט: התסמינים תלויים באיזה אזור במוח מושפע. אם תפקוד המוח החשמלי הלא תקין נמצא בחלק של המוח המעורב בראייה (אונה עורפית), הראייה של ילדכם עשויה להשתנות. לעתים קרובות יותר, השרירים מושפעים. פעילות ההתקפים מוגבלת לקבוצת שרירים מבודדת. לדוגמה, זה עשוי לכלול רק את האצבעות או שרירים גדולים יותר בזרועות וברגליים. ילדכם עשוי להזיע, לחוש בחילה או להיות חיוור. ילדכם לא יאבד את ההכרה בהתקף מסוג זה.
• התקף מוקד מורכב: סוג זה של התקף מתרחש לעיתים קרובות באזור המוח השולט ברגשות ובתפקוד הזיכרון (האונה הטמפורלית). סביר להניח שלילדכם תהיה תודעה שונה. ילדכם עלול להתעלף או לא, או פשוט להפסיק להיות מודע למה שקורה סביבו. ילדכם עשוי להיראות ער, אך יש לו מגוון התנהגויות חריגות. אלה עשויים לנוע בין סתימת פיות, חבטות שפתיים, ריצה, צרחות, בכי או צחוק. ילדכם עשוי להיות עייף או ישנוני לאחר ההתקף. זה נקרא התקופה הפוסטית.

התקף כללי

התקף כללי מתרחש בשני צידי המוח. ילדכם יאבד את ההכרה ויהיה עייף לאחר ההתקף (מצב פוסטיקטלי). סוגי התקפים כלליים כוללים:

• התקף היעדר (Absence seizure): תופעה זו גורמת לשינוי זמני במצב ההכרה ולבהייה. סביר להניח שילדכם ישמור על יציבות הגוף. ייתכן שתהיה תנועת קפיצות קלות בפנים או בפה, או מצמוץ מהיר של העיניים. ההתקף נמשך בדרך כלל לא יותר מ-30 שניות. כאשר ההתקף מסתיים, ייתכן שילדכם לא יזכור מה קרה זה עתה. הם עשויים להמשיך בפעילויותיהם כאילו לא קרה דבר. התקפים אלו עשויים להתרחש מספר פעמים ביום. סוג זה של התקף לעיתים נתפס בטעות כבעיה בלמידה או בהתנהגות. התקפי היעדרות כמעט תמיד מתחילים בין גיל 4 ל-12.
• התקף אטוני: התקף זה נקרא גם “התקף נפילה”. בהתקף אטוני, ילדכם חווה אובדן פתאומי של טונוס שרירים ועשוי ליפול ממצב עמידה או להטות את ראשו בפתאומיות. במהלך ההתקף, ילדכם יהיה רפוי ולא יגיב לסביבה.
• התקף טוני-קלוני כללי (GTC):  התקף זה, המכונה גם “גרנד מל”, הוא סוג של התקף הכולל כמה שלבים עיקריים. תחילה, הגוף, הידיים והרגליים של ילדכם עשויים להתכווץ ולהתקשות, ולאחר מכן להתיישר ולרעוד. בהמשך, ייתכן שהשרירים יתחילו להתכווץ ולהתרפות לסירוגין (שלב קלוני). לאחר סיום ההתקף, בשלב הפוסט-איקטלי, ילדכם עשוי להיות עייף מאוד, לפעמים ישנוני, ואולי יחווה כאבי ראש, חולשה או כאבי גוף. במקרים מסוימים, ייתכנו גם בעיות בראייה או בדיבור. עם זאת, לא כל שלבי ההתקף מתרחשים אצל כל אדם.
• התקף מיוקלוני: סוג זה של התקף גורם לתנועות מהירות או לקפיצות פתאומיות של קבוצת שרירים. התקפים אלו נוטים להתרחש בקבוצות, כלומר הם עשויים להתרחש מספר פעמים ביום או במשך כמה ימים ברצף.

מה גורם להתקף אצל ילד?

התקף יכול להיגרם מהרבה דברים. אלה יכולים לכלול:

• חוסר איזון של כימיקלים מוחיים מאותתים עצביים (נוירוטרנסמיטורים).
• גנטיקה.
• גידול במוח.
• שבץ.
• נזק מוחי כתוצאה ממחלה, זיהום או פציעה.
• תרופות או סמים לא חוקיים.

מהם התסמינים של התקף בילד?

התסמינים של ילדכם תלויים בסוג ההתקף. תסמינים כלליים או סימני אזהרה להתקף יכולים לכלול:

• בהייה.
• תנועות קפיצה או רעידות של הידיים והרגליים.
• התקשות של הגוף.
• אובדן הכרה.
• בעיות נשימה או הפסקת נשימה.
• איבוד שליטה על שלפוחית השתן או המעיים.
• נפילה פתאומית ללא סיבה נראית לעין, במיוחד אם היא מלווה באובדן הכרה.
• אי-תגובה לרעש או למילים למשך פרקי זמן קצרים.
• מראה של בלבול או תחושת ערפול.
• הנהון קצבי של הראש, במיוחד כאשר הוא מלווה באובדן מודעות או הכרה.
• תקופות של מצמוץ עיניים מהיר ובהייה.

כיצד מאבחנים התקפים אצל ילד?

הרופא ישאל על התסמינים של ילדכם ועל ההיסטוריה הרפואית שלו. ייתכן שתשאלו גם על גורמים אחרים שעשויים לגרום להתקף, כמו:

• חום או זיהום לאחרונה.
• פגיעת ראש.
• מצבים רפואיים מולדים.
• לידה מוקדמת.
• תרופות שניתנו לאחרונה.

בנוסף, ילדכם עשוי לעבור את הבדיקות הבאות:

• בדיקה נוירולוגית: לבדיקת תפקוד מערכת העצבים.
• בדיקות דם: לבדיקת רמות סוכר וגורמים אחרים.
• בדיקות דימות של המוח: כמו MRI או CT.
• בדיקת אלקטרואנצפלוגרם (EEG): לבדוק את הפעילות החשמלית במוח של ילדכם.
• ניקור מותני (Spinal tap): למדידת הלחץ במוח, תעלת השדרה ובדיקת נוזל השדרה.

כיצד מטפלים בהתקפים אצל ילדים?

מטרת הטיפול היא לשלוט בהתקפים, לעצור אותם או להפחית את תדירותם. הטיפול נעשה לרוב באמצעות תרופות. קיימים סוגים רבים של תרופות המשמשים לטיפול בהתקפים ובאפילפסיה. הרופא המטפל יצטרך לזהות את סוג ההתקף שהילד חווה. הבחירה בתרופה נעשית בהתאם לסוג ההתקף, גיל הילד, תופעות הלוואי, עלות התרופה ונוחות השימוש בה. תרופות שניתנות לשימוש בבית נלקחות בדרך כלל דרך הפה בצורת כמוסות, טבליות, כדורים קטנים או סירופ. ישנן תרופות שניתן לתת דרך פי הטבעת או דרך האף. אם הילד מאושפז בבית חולים עם התקפים, התרופה תינתן באמצעות זריקה או עירוי לווריד (IV).

חשוב מאוד לתת לילד את התרופה בזמן ולפי ההוראות. ייתכן שיהיה צורך לשנות את המינון או להוסיף תרופות חדשות כדי לשלוט בהתקפים בצורה מיטבית. כל התרופות עשויות לגרום לתופעות לוואי. חשוב מאוד להגיד לרופא המטפל של ילדכם על תופעות לוואי שמופיעות. אל תפסיקו את מתן התרופה ללא אישור, שכן הדבר עלול לגרום להתקפים חמורים או תכופים יותר.

טיפולים נוספים

אם התרופות אינן מספיקות לשליטה בהתקפים או גורמות לתופעות לוואי בעייתיות, ייתכן שרופא מטפל ימליץ על טיפולים אחרים. בין הטיפולים האפשריים:

• דיאטה קטוגנית: דיאטה זו עשירה מאוד בשומנים ודלה מאוד בפחמימות, עם כמות מספקת של חלבון לצורך גדילה. הדיאטה גורמת לגוף לייצר קטונים, חומרים הנוצרים מפירוק שומנים בגוף. דיאטה זו חייבת להישמר בקפידה.
• ממריץ עצב הואגוס(VNS) טיפול זה שולח תדרים קטנים של אנרגיה למוח דרך אחד מעצבי הואגוס. אם ילדכם בן 12 ומעלה וסובל מהתקפים חלקיים שאינם נשלטים היטב באמצעות תרופות, ייתכן ש – VNS הוא אפשרות.
• כירורגיה: ייתכן שילדכם יזדקק לניתוח מיוחד להסרת האזור במוח שבו מתרחשים ההתקפים.

כיצד לעזור לילד לחיות עם אפילפסיה

• עקבו אחרי הטיפול התרופתי בדיוק לפי ההנחיות.
• שמרו על יומן התקפים הכולל תאריך, שעה ותיאור.
• שתפו פעולה עם צוות בית הספר.
• הימנעו מטריגרים ידועים כמו חוסר שינה.
• ודאו שילדכם חובש קסדה בפעילויות ספורטיביות.

צרו קשר

מרכז רפואי תל אביב מדיקל קליניק ממוקם במרכז הארץ, סמוך למרכז רפואי איכילוב, ברחוב ויצמן 14, תל אביב. 

📞 להזמנת תור: 0733746844 או 0559231022 (וואטסאפ).
📧 מייל: sherut@tamc.co.il
🌐 כתובת האתר: https://test-redesign.site/